The Epistle on Repentance: Chapter 11 – Part 2 – video

Share
Loading the player…

The Epistle on Repentance: Chapter 10 – Part 1- audio
The Epistle on Repentance: Chapter 11 – Part 2- audio

בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם

[The worshiper offers supplications such as the above] without the faintest vestige of doubt.

וכמו שאנו מברכין בכל תפלת שמונה עשרה: תיכף שמבקשים סלח לנו כו’, ברוך אתה ה’ חנון המרבה לסלוח

For this reason, in every Shemoneh Esreh, the moment we plead, “Pardon us ……,” [we conclude,] “Blessed are You, O G‑d, gracious One Who pardons abundantly.”

והרי ספק ברכות להקל, משום חשש ברכה לבטלה

Now we are forbidden to recite a blessing of doubtful obligation, for fear that it be pronounced in vain.8

Thus, were there even the slightest doubt as to whether G‑d forgives the sinner, we would never have been commanded to recite the above blessing.

אלא אין כאן שום ספק כלל

But there is no doubt here whatsoever,

מאחר שבקשנו: סלח לנו, מחל לנו

for we have asked, “Pardon us, forgive us.”

ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים, היינו נגאלין מיד

Furthermore, were we not to repeat our transgressions we would be immediately redeemed,

כמו שאנו מברכין: ברוך אתה ה’ גואל ישראל

in accordance with the blessing we recite immediately afterwards, “Blessed are You, O G‑d, Who redeems Israel.”

As the order of the blessings indicates, forgiveness leads to redemption — if not for our relapses.

והרי אפילו במדת בשר ודם כן, שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה

Even by human standards [this certainty of pardon is legitimate, for] one must forgive as soon as he is asked for pardon.

ולא יהא אכזרי מלמחול

He must not cruelly withhold his forgiveness

ואפילו בקוטע יד חבירו

even if one were to cut off his hand,

כדאיתא בגמרא, בסוף פרק ח’ דבבא קמא

as we find in the Gemara, at the end of chapter 8 of Bava Kama.9

ואם ביקש ממנו ג פעמים ולא מחל לו, שוב אינו צריך לבקש ממנו

So, too, if one has asked his fellow for forgiveness three times and has been rebuffed, he need not apologize further.

והגבעונים, שביקש דוד המלך עליו השלום מהם מחילה בעד שאול, שהמית את הגבעונים, ולא רצו למחול

When King David asked the Gibeonites10 to forgive King Saul who had killed their people and they refused to do so,

גזר דוד עליהם שלא יבאו בקהל ה’, שהם רחמנים וכו’

David decreed that they should not enter the congregation of G‑d, i.e., they would never be allowed to convert and thereby join the Jewish people, who are merciful ……,

כדאיתא בפרק ח’ דיבמות

as we have learned in Yevamot, end of chapter 8. 11

ובמדת הקב”ה על אחת כמה וכמה לאין קץ

As a Divine trait, how much more certain is it — nay, infinitely more certain — [that forgiveness is swift].

Leave a Reply