Video

Audio

Text

וכל החטאים שמתוודים בעל חטא מדי שנה, אף שחזר ועבר עליהם

As to all the sins for which we confess in the Al Chet annually, though repeatedly violated,

חוזר ומתודה עליהם ביום הכפורים בשנה הבאה, וכן לעולם

we again confess for them on Yom Kippur in the coming year, and so on always.

ובכל שנה ושנה לאו דוקא, אלא כמו כן בכל יום ויום, ג’ פעמים מברכים ברוך אתה ה’ חנון המרבה לסלוח

“Every year” does not necessarily imply a yearly pardon; rather, three times every day we likewise say, “Blessed are You, O G‑d, Who is gracious and abounds in forgiveness.”

וכמאמר רז”ל: תפלה, כנגד תמידין תקנוה

As our Sages teach,17 the prayers were instituted in place of the daily sacrificial offerings.

ותמיד של שחר היה מכפר על עבירות הלילה, ותמיד של בין הערביים על של יום

The daily morning sacrifice would atone for the sins of the previous night, and the daily evening sacrifice atoned for the sins of the past day,

וכן מדי יום ביום לעולם

and so on, day by day, constantly.

Just as in former times atonement was secured by the regular altar offerings, so too nowadays, our prayers and repentance bring about forgiveness.

What, however, is the difference between the forgiveness granted on Yom Kippur and that granted daily?

אלא שיום הכפורים מכפר על עבירות חמורות, והתמיד שהוא קרבן עולה מכפר על מצוות עשה בלבד

[“Every year” means only that] Yom Kippur atones for the grave sins, while the regular offering of the olah sacrifice atoned only for the violation of positive commands.

וכן התפלה בזמן הזה, עם התשובה כנ”ל

In our time, worship with repentance substitutes for offerings, atoning only for violations of positive commands, as noted above.

ואין זה אחטא ואשוב

However, this thrice-daily recitation of G‑d’s assurance of forgiveness is not [the attitude of one who says,] “I will sin and [later] repent,” concerning whom our Sages say,18 “He is not granted an opportunity to repent.”

כי היינו דוקא שבשעת החטא היה יכול לכבוש יצרו, אלא שסומך בלבו על התשובה

For that is relevant only if while committing the sin he could have overcome his evil impulse, but depended in his heart on repenting [later].

ולכן, הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא, אין מספיקין וכו’

Since it was [the opportunity for] repentance that caused him to sin, “He is not granted an opportunity [to repent].”

ואף גם זאת אין מספיקין דייקא

And even then, he is not granted an opportunity.

אבל אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה

But if he pressed forcefully and overpowered his evil impulse and did repent,

מקבלין תשובתו

then his repentance is accepted.

This all applies to a situation where a person indeed says, “I shall sin and [later] repent.”

אבל אנו, שמבקשים בכל יום: סלח לנו

But we, who plead daily, “Forgive us,”

אנו מקדימין לבקש: והחזירנו בתשובה שלימה לפניך

preface that prayer by saying, “Bring us back with a perfect repentance before you,”

דהיינו: שלא נשוב עוד לכסלה

so that we revert no more to folly, and sin no more.

וכן ביום הכפורים מבקשים: יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד

On Yom Kippur too we ask, “May it be Your will that I sin no more.”

Hence, since one does not rely on one’s ability to repent later:

מספיקין ומספיקין

Opportunity is abundantly granted for repentance.

כמאמר רז”ל: הבא לטהר מסייעין אותו

As our Sages teach:19 “Whoever comes to purify himself [of his sin] is given assistance.”

הבא דייקא, מיד שבא

The expression “whoever comes” [indicates that he is granted assistance] as soon as he comes,

ואי לזאת, גם הסליחה והמחילה היא מיד

and the pardon and forgiveness are thus also granted forthwith.