הוכח תוכיח את עמיתך, אפילו מאה פעמים

 

[It is written,]1 “You shall surely reprove your comrade” — “even one hundred times,” add our Sages,2 taking up the hint offered by the repetitive form of the Hebrew verb.

 

ולזאת לא אוכל להתאפק ולהחריש מלזעוק עוד, בקול ענות חלושה

 

Therefore, writes the Alter Rebbe, I cannot contain myself and cannot refrain from crying out yet again, in a voice betraying [pained] weakness.3

 

במטותא מינייכו ברחמין נפישין

 

I plead with you out of deep compassion,

 

חוסו נא על נפשותיכם, והשמרו והזהרו מאד מאד על התורה ועל העבודה שבלב, זו תפלה בכוונה

 

have pity on your souls. Take care, be extremely vigilant, concerning the study of Torah and the service of the heart, which is prayer4 with proper intent.

 

להתחיל כולם יחד כאחד, מלה במלה, ולא זה בכה וזה בכה, וזה דומם וזה משיח שיחה בטלה, ה׳ ישמרנו

 

All should begin [the prayers] in unison, as one, word by word, not one person here and another elsewhere, one mute and the other idly chatting, may G‑d protect us.

 

ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין, הוא מהיורדים לפני התיבה

 

The main cause and instigator of [this] damage comes from those leading the services.

 

שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי

 

That office is abandoned to whoever wishes to stride forth and snatch the honor,5

 

או מחמת שאין גם אחד רוצה כו׳

 

or because not even one desires it…, so that ultimately the prayers are led by someone inappropriate to the task.

 

ואי לזאת, זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה, חוק ולא יעבור עוד, חס ושלום

 

For this reason, this is the counsel offered, and a regulation established as law not to be violated further, G‑d forbid.

 

דהיינו, לבחור אנשים קבועים הראוים לזה, על פי הגורל או בריצוי רוב המנין

 

That is, choose fixed individuals fit for this office of leading the prayers, by lot or by consent of the majority of the worshipers.

 

And who, indeed, is fit for this office?

 

דהיינו שמתפללים מלה במלה, בדרך המיצוע, בקול רם

 

These shall be men who pray word by word, at a moderate pace, aloud,

 

ולא מאריכים יותר מדאי, ולא מקצרים וחוטפים, חס ושלום

 

neither overly prolonging the prayers, nor racing intemperately, G‑d forbid.

 

ועליהם מוטל החובה לירד לפני התיבה, כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו

 

Theirs is the duty to lead the prayers, each on his day as determined.

 

ולאסוף אליו מסביב סמוך כל המתפללים בקול קצת על כל פנים, ולא בלחש ולא חוטפים, חס ושלום

 

He shall assemble close around him all those who pray audibly, at least, neither whispering nor rushing, G‑d forbid.

 

וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות

 

This is amplified in age-old communal regulations in many towns.

 

ועתה באתי לחדשן ולחזקן ולאמצן, בל ימוטו עוד לעולם, חס ושלום

 

I come now, writes the Alter Rebbe, to renew them, to strengthen and invigorate them, never again to be weakened, G‑d forbid.

 

(גוולד גוולד)

 

(6The following two words appear in Yiddish7 in the Alter Rebbe’s original manuscript: Gevald! Gevald! — an outcry of agonized consternation.)

 

עד מתי יהיה זה לנו למוקש

 

How long will this be an obstacle for us?8

 

How long will we burdened by praying without proper intent?

 

ולא די לנו בכל התוכחות והצרות שעברו עלינו, ה׳ ישמרנו, וינחמנו בכפלים לתושיה, ויטהר לבנו לעבדו באמת

 

Have we not sufficient reproofs and troubles that have overtaken us? — May G‑d protect and console us with redoubled support,9 and purify our hearts to serve Him in truth.

 

חזקו ואמצו לבבכם, כל המייחלים לה׳

 

Strengthen and fortify your hearts, all who hope in G‑d.10

 

* * *

 

גם לגמור כל הש״ס בכל שנה ושנה

 

Also: Complete the study of the entire Talmud year after year,

 

ובכל עיר ועיר, לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון

 

and in every community apportion the tractates by lot or by consent, each individual choosing the tractate that he desires to study.

 

ועיר שיש בה מנינים הרבה, יגמרו בכל מנין ומנין, ואם איזה מנין קטן מהכיל, יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול

 

In a city with numerous synagogues, each congregation should complete [the Talmud]. And if a congregation is too small to implement this program, they should join forces with men of a larger one.

 

בבל ישונה, חק ולא יעבור

 

This statute — that the entire Talmud be studied every year — shall not be varied or violated.

 

וכל אחד ואחד מהלומדים הנ״ל יגמור לעצמו בכל שבוע התמניא אפי שבתהלים קי״ט

 

In addition, each of the participants shall individually read the whole of the eightfold Psalm 119 every week.11

 

The Previous Rebbe comments on the connection between completing the study of the Talmud and the recitation of Psalms as follows:12 “From here we see that the study of Gemara is complete only when it is accompanied by the recitation of Tehillim; and in order to recite Tehillim properly, one needs to study Gemara.”