אך מה שהיה משתבח בתהלת התורה במעלתה זו, ואמר: זמירות היו לי כו׳, נענש על זה

However, for extolling the Torah with this quality, saying,13 “[Your statutes] were songs for me,” he was punished.

ואמר לו הקב״ה: זמירות קרית להו

G‑d reproved him:14 “You call them songs?!”

משום שבאמת, מעלתה זו, שכל העולמות בטלים לגבי דקדוק אחד ממנה

For indeed, this quality [of the Torah], that all the worlds are nothingness compared to one detail of it,

היא מבחינת אחוריים של עומק המחשבה

is [but] of the hinderpart, the externality, of the profound Supernal Thought.

כמו שכתוב במקום אחר בשם האריז״ל על מאמר רז״ל: נובלות חכמה שלמעלה, תורה

This is explained elsewhere15 in the name of the AriZal, on the teaching of our Sages,16 “Torah is [merely] a shade of Supernal Wisdom.”

אבל פנימית שבעומק, שהוא פנימית התורה, היא מיוחדת לגמרי באור אין סוף ברוך הוא, המלובש בה בתכלית היחוד

However, the innermost core of the depth [of Supernal Thought], which is the innermost core of the Torah, is utterly fused with the [infinite] Ein Sof-light that is vested within the Torah in a perfect unity.

ולגבי אין סוף ברוך הוא, כל העולמות כלא ממש, ואין ואפס ממש

Relative to the Infinite One, all the worlds are as absolute naught, sheer nothingness, nonexistent.

כי אתה הוא עד שלא נברא העולם וכו׳

For17 “You were [the same] before the world was created, [You are the same since the world has been created].”

Being of absolutely no account relative to G‑d, all the worlds effect no change in Him.

והלכך גם לפנימיות התורה אין לשבחה כלל בתהלת חיות כל העולמות, מאחר דלא ממש חשיבי

Hence, the internal aspect of the Torah too (which is wholly united with G‑d) is not at all to be lauded as being the animating force of all the worlds, for relative to the internal aspect of the Torah they are reckoned as nothingness itself.

ובבחינת פנימיותה, אינה שמחת לבב אנוש ושעשועיו

In this inward aspect of the Torah there can be no mortal heartfelt joy and delight,

אלא, כביכול, שמחת לב ושעשוע המלך, הקב״ה, שמשתעשע בה

but rather, in a manner of speaking, the heartfelt joy and pleasure of the King, the Holy One, blessed be He, Who delights in it.

כי אלקים הבין דרכה, וידע מקומה ומעלתה

For [only]18 “G‑d understands its way, and knows its station” and quality

בידיעת עצמו, כביכול

through His self-knowledge,19 as it were; knowing Himself, he also knows the Torah that is entirely one with Him.